<h1>ערכי תנאים ואמוראים לרבינו יהודה ב"ר קלונימוס משפירא רבו של הרוקח — ערך רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול</h1>
<h2>דף כה.</h2>
ורבי עקיבא ובן זומא ובן עזאי שעלו לפרדס [חגיגה י"ד ע"ב] פירשו רבותינו לדעת אם נגזרה גזירה בבית דין של מעלה ואם אפשר לבטלה. ותימה והרי כבר היה רבי עקיבא עם רבי נחוניא בן הקנה כשמסר לרבי ישמעאל היאך יעלה למרכבה לחקור על הגזירה [פרקי היכלות ספ"ה]. ואם נגזרה וידעו שאי אפשר שתיבטל, מה טיבו לחזור ולחקור. ונראה לי לפי שזמן גדול היה בינתיים ונהרגו הרבה, כמו שכתבתי, שנתפסו כמה מן התלמידים וכמה נהרגו, אז אם נתקיימה הגזירה. או שמא על השקולים כבני יעקב לא השלימו עדיין. וכל זה דוחק.
ולכוין נמי על העיקר, איזה [הוא] רבי ישמעאל שרגיל לחלוק על רבי עקיבא. כיון שמצינו אותו רבי ישמעאל שקיבל מן רבי נחוניא בן הקנה. ופשיטא שרבי נחוניא בן הקנה האריך ימים כההיא דמגילה פרק בני העיר [כ"ח ע"א] שאל רבי עקיבא את רבי נחוניא הגדול במה הארכת ימים וכו'. אם רבי נחוניא הגדול הוא בן הקנה. ובעל כרחינו כי רשב"ג אבי רבינו הקדוש היה נשיא בימי רבי אליעזר ורבי יהושע. שהרי גמליאל אביו נפטר לג"ע בימי ר' אליעזר שהענישו [ב"מ נ"ט ע"ב]. ור"א נפטר לג"ע בימי ר' יהושע שהרי עמד על רגליו [סנהדרין ס"ה ע"א] ואמר "הותר הנדר הותר הנדר". ונראה שמאד היה עוד רך בשנים. ולא מצינו שום חכם שהיה נוהג בנשיאות כי אם בית הנשיא.
גרסינן ביציאות השבת [י"ב ע"ב], ולא יקרא לאור הנר. אמר רבא אם אדם חשוב הוא מותר. מיתיבי לא יקרא לאור הנר שמא יטה וכו'. עד א"ר נתן קרא והטה וכתב על פינקסו אני ישמעאל בן אלישע הטיתי נר בשבת לכשיבנה בית המקדש אביא חטאת שמינה. אמר רבי אבהו שאני רבי ישמעאל שמשים עצמו כהדיוט על דברי תורה. וזה רבי ישמעאל הוא דגרסינן בתחילת חזקת הבתים [ב"ב כ"ח ע"ב] מאן הולכי אושא רבי ישמעאל. ופירש רש"י באותו הזמן שגלתה סנהדרין מיבנה לאושא.
